הקומלינה הזקופה היא מין פולש בישראל. נפוץ בגינות מושקות, ולרוב נחשב לטפיל. צומח פעמים רבות בסמוך לחמציצים או במדשאות, ובעל יכולת לטפס על צמחים אחרים. קרוי לעיתים בטעות "היהודי הנודד", אף על פי ששם זה שייך לקומלינה אחרת במשפחתו, בעלת שלושה עלי כותרת.
מבנה הפרח:
חפים – עלים ירוקים דמויי סירה שעוטפים את בסיס הפרח.
עלי כותרת – שני עלי כותרת כחולים גדולים ועוד אחד קטן יותר בתחתית.
התורמוס פורח מפברואר עד מאי. הפרחים ערוכים בראש הגבעול בתפרחת רבת-פרחים (10–20), הנפתחים בזה אחר זה, התחתונים תחילה.
צבע הכותרת כחול עז וצלול, צבע נדיר בין פרחי ארצנו ונדיר במיוחד במשפחתו, הפרפרניים. על מפרש הכותרת יש שני כתמים לבנים בבסיסו, עתים הם מתפשטים במעלה המפרש משני צדי העורק הראשי שלו כפסים לבנים. אחרי הפריית הפרח הוא משנה את צבעו, והכתמים והפסים הופכים אדומים. למעשה מתפשט אז צבע אדום על כל הכותרת, אך במקום שהיא כחולה אין מבחינים בכך, ורק במקום של הכתמים הלבנים רואים איך הלבן מתחלף לאדום.
צילום: מילכה ברקו גרש
גינת הבית בית חנניה
מתבקש הסבר אבולוציוני לכך: אחרי שהפרח הופרה, שוב אין כל ערך לביקורי מאביקים בו, ואז יש יתרון לצמח אם הוא מצליח למנוע תחרות בין הפרחים, העלולה להפחית את הביקורים של החרקים בפרחים שטרם הופרו. תופעה דומה מוכרת גם בעכנאי, בפרקינסוניה ועוד. לפי הסבר זה מאותת הפרח המאדים למאביקים: "אל תבואו אלי, לכו לבקר בפרחים שמעלי שעדיין לא הואבקו, והם גם יתנו לכם שפע של גמול". התמונה למעשה איננה כה פשוטה. שינוי הצבע הוא תוצאה משולבת של הזדקנות הפרח וההפריה.
בעונת הרבייה ישנו חילוף נוצות חלקי, הראש החזה והגב
הלבנים מקבלים צבע חום והרגליים צבע אדום.
שלא בעונת הרבייה הרגליים כהות והמקור צהוב.
פרגטה
רוב השנה גם הזכרים וגם הנקבות הם בעלי צוואר לבן
ושטוח לגמרי. בעונת הרבייה זפק הזכר מתנפח כמו בלון או
כרית אוויר וצבוע בצבע אדום חזק ומושך את הנקבה לבנת
הזפק לבנות אתו קן ולהקים אתו משפחה.
(Indian Bullfrog (Hoplobatrachus tigerinus)
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
בעלי חיים: הזדווגות והפרייה
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
ברבורים
זוג מושיות- צילום: משה גרש
טוואי המשי- הזדווגות
ריקוד הזעמנים
"טנגו כפר סבא"
הזדוווגות דיונונים
הזדווגות צבים
המונח "נחום תקום בצבים" מתייחס ככל הנראה לניסיון לחבר בין העיקרון הפיזיקלי של "נחום תקום" (דמות שמסרבת ליפול), לבין הצורה הגופנית של צב, שדומה למבנה זה בכך שגם הוא, למרות צורתו, נוטה לחזור למצבו התקין לאחר שהתהפך. התופעה, שהיא דוגמה לנחום תקום המבוססת על עקרונות מדעים, יכולה להיראות בצורת צעצועים בעלי מרכז כובד נמוך, ובמקרה של צבים – מבנה הגוף העגול שלהם.
הסבר מדעי:
נחום תקום:
זהו צעצוע או בובה בעלת תחתית עגולה, שבחלקה התחתון ישנו משקל גבוה יחסית לחלק העליון. כאשר מטים אותו על צידו, מרכז המסה הנמוך שלו גורם לו לחזור תמיד למצבו הזקוף.
צב:
מבנה השריון של צב דומה ל"גומבוץ" (מכאן ההשוואה לנחום תקום). הוא מסייע לו להתהפך חזרה על רגליו במקרה שהתתהפך על גבו.
הקשר בין נחום תקום לצבים:
השריון העגול והכבד של הצב, בדומה לתחתית של בובת נחום תקום, גורם לכך שמרכז הכובד שלו נמוך, דבר המאפשר לו להתגלגל בחזרה למצבו התקין.
.gif)
.jpg)
.png)
.png)
.jpg)
.png)
