"נוף מולדתי": נחל עדה, בית חנניה 2025- מילכה ברקו גרש
המילה "נוף" בעברית מקראית/חז"לית התייחסה למראה או תצפית על סביבה (כמו "לנוף ההר"), והמילה " מולדת" היא מהמילה "ילד" – כלומר המקום שבו האדם נוּלָד וגדל.
"נוף מולדתו" = המראה של המקום שבו נולד וגדל – גם ממש (הרים, שדות, בתים), וגם באופן רגשי־סמלי.
תצפית מתל מבורך מושב בית חנניה 2025
צילום: מילכה ברקו גרש
"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו, רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף."
צהרון מצוי או אירוס אחר הצהריים הוא גאופיט בעל פקעת עטופה בבצל נקרא כך (צהרון מצוי) מכיוון שכל פרחיו הסגורים עד שעות הבוקר נפתחים בבת אחת אחר הצהרים.
צילום: מילכה ברקו גרש
ציפורנית ארץ ישראלית
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
סיפורי ילדות
בילדותי, בין השנים 1970- 1976 למדתי בבית הספר היסודי "כרם - מהר"ל", שהיום קרוי: "העומר". בית הספר שייך למועצה האזורית חוף הכרמל.
התכנון האדריכלי של בית הספר היה מוקפד מאוד. הוא היה בנוי בצורה של טראסות.
היו שם ערוגות של פרחים, אירוסים לבנים, שיחי יסמין צהובים, ורדים, ומרבדי דשא טבעי ועצים שונים, אני זוכרת בעיקר חרובים.
המיפלס האמצעי - היה מפלס הכניסה לבית הספר. הוא כלל את מגרש ההסעים ולידו חדר אוכל ענק.
בהמשך, בסוף מדרכה ארוכה, די רחוק משם ניצבו שירותים ניפרדים לבנים ובנות, וארבע כיתות ה-ו . לרוב בכל מחזור היתה רק כיתה אחת בכל שכבה, אבל היו מקרים שהיו גם שתיים, ואז הסידור קצת השתנה.
הכיתות: א. ב. ג. ד - היו ממוקמות בחלק התחתון של הרכס.
לידן היתה בריכת דגי זהב עגולה, ואליה אפשר היה לרדת ממפלס הכניסה האמצעי, במדרגות משני צדדים. סמוך לגרם מדרגות אחד, די ניסתר וצדדי, טיפס הצמח תונברגיה גדולת פרחים, שכיסה את גרם המדרגות במעין סריג של סגול וירוק, היורד מלמעלה, וסביבו פיזזו המון המון דבורים.
תונברגיה גדולת פרחים
בין מפלס הביניים למפלס העליון היה חדר המוסיקה, שהיה אולם ארוך, בשעתו היה שם פסנתר, וזה כנראה היה חלל ההתכנסות בשנים הראשונות.
מעל חדר המוסיקה היתה הטרסה הגבוהה שכללה את מגרש ה"מיסדר היומי והטקסים", חדר המורים וההנהלה, כיתת המדע, האנגלית, הציור והכיתות הגבוהות יותר. עד למחזור שלי עוד למדו במסגרת כיתות יסוד : א-ח. אנחנו כבר הוגדרנו כחטיבת ביניים, ועברנו לבית הספר כפר גלים בכיתה ז.
את שיעורי ההתעמלות קיימנו באולם ספורט גדול מאוד, שנבנה עם השנים, וצמוד אליו היה מגרש פעילות רחב ידיים.
בימינו הוא מהווה חלק ממרכז אזורי בשם: מרכז מיר"ב לספורט ותרבות.
צילום: מילכה ברקו גרש
בית הספר העניק לתלמידי המושבים באזור, שחלקם באו מרקע כלכלי קשה, את כל הדרוש: ציוד לימודי, הסעות למופעי תרבות, חלק מהן הובאו הישר לבית הספר, הזנה, חוגים, ועזרה לימודית למיתקשים.
הצוות החינוכי התחלף עם השנים, חלק מהמורים היו תושבי האזור, וחלק הגיעו מחיפה. מנהל בית הספר היה שלום סגל ממושב גבע כרמל.
מבין כל המורים שהיו לי, רוצה לציין את המחנכת המוערכת שלי בכיתות ה-ו: הגברת אסתר ולהיימר, שורדת שואה ממושב הבונים.
קידומדע – לשאול הכל! – פעילות זו מציעה מערכת מקוונת שבאמצעותה ניתן לשלוח שאלות למומחים ולמומחיות של "בשער", בכל תחומי המחקר .האקדמי. מטרת המערכת היא הנגשת ידע מהימן מחזית המחקר האקדמי, לתלמידים ולצוותי הוראה. דרך הפנייה הישירה למומחיות והמומחים לא רק ירכשו ידע, אלא גם יקבלו הזדמנות לנסח שאלות, להתמודד עם בעיות, לבחון נקודות מבט חדשות, ולפתח את החשיבה הביקורתית שלהם. המערכת כוללת, בנוסף, מאגר שאלות הכולל אלפי שאלות ותשובות שנאספו במשך כמעט 20 שנה. ניתן לשאול שאלה באמצעות הטופס המקוון הנמצא באתר בשער.
.png)
