בס"ד

פרשת השבוע

  לעילוי נשמת הורי ע"ה
אבי מורי - ר' שמואל טרבלסי בר שמחה ז"ל נלב"ע  י"ג באייר תש"ס
אמי הורתי - רחל טרבלסי בת חנינה ז"ל נלב"ע  י"ב באב תש"ע
ת.נ.צ.ב.ה.

 

   צור קשר    אלול בא    ראש השנה    יום הכיפורים    אבן היא מדריגה    כל נדרי בקולות שונים
   הושענא רבה    ראש חודש            י"ז בתמוז    לשון הרע כנוצות ברוח
   קשה כשאול קנאה    תמים תהיה
 
    דף הבית
    פרשת בראשית - בצלם אלוקים
    פרשת נח - צדיק בין מושחתים
    פרשת לך לך - כה יהיה זרעך
    פרשת וירא - גדולה הכנסת אורחים
    פרשת חיי שרה - חסד ואהבה
    פרשת תולדות - טבע מולד
    פרשת ויצא - זיווג משמים
    פרשת וישלח - אמונה וענווה
    פרשת וישב - יוסף הצדיק
    פרשת מקץ - חלומות מתגשמים
    פרשת ויגש - אני יוסף
    פרשת ויחי - קבר רחל
    פרשת שמות - נשים צדקניות
    פרשת וארא - תחילת הגאולה
    פרשת בא - השפעת הפעולות
    פרשת בשלח - פרנסה משמים
    פרשת יתרו - כוחה של האישה
    פרשת משפטים - אם כסף תלווה
    פרשת תרומה - סוד יופייה
    פרשת תצוה - בגדי כהונה
    פרשת כי תישא - עגל הזהב
    ויקהל-פיקודי - שקיפות בשלוחים
    פרשת ויקרא - קרבנות לטהרה
    פרשת צו - קרבן תודה
    פרשת שמיני - מות נדב ואביהוא
    פרשת מצורע - מוציא שם רע
    פרשת אחרי - יום הכיפורים
    פרשת קדושים - קדושים תהיו
    פרשת אמור - קידוש השם
    פרשת בהר - טעמי השמיטה
    פרשת במדבר -סופרים אוותם
    פרשת נשא - הנזיר
    פרשת בהעלותך - אור החינוך
    פרשת שלח - טובה הארץ
    פרשת קורח - מחלוקת קורח ועדתו
    פרשת חוקת - פרה אדומה
    פרשת בלק - בדרך שאדם רוצה
    פרשת פינחס - הבית היהודי
    פרשת מטות - נדר, כעס, חומרנות
    פרשת מסעי - הארץ המובטחת
    פרשת דברים - דברים, חופש, צדק
    ופרשת ואתחנן - ואתחנן אל ה' ...
    פרשת עקב - מבחן העושר
    פרשת ראה - בני אדם גדולים
    פרשת שופטים - תמים תהיה..
    פרשת ויקהל - על ההתנדבות
    פרשת פיקודי - השכינה באחדות
    פרשת כי תישא - חשיבות השבת
    פרשת וארא - נשמה של עבדים
    פרשת תצווה - חשיבות הבגדים
    פרשת כי תצא - שמירת הלשון
    פרשת כי תבוא - הבחירה חופשית?
    פרשת ניצבים - התשובה והגאולה
    פרשת וילך - פרידה מענווה
    פרשת האזינו - שירת התורה
    פרשת וזאת הברכה - גמר טוב
בס"ד  

דברים נפלאים 

שנמסרו לנו בשמו של אליהו הנביא:

 "כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל:

 בניי, מה אני מבקש מכם? 

הא איני מבקש, 

אלא שתהיו אוהבים זה את זה 

ותהיו מכבדים זה את זה.

 מה הם דרכי שמים?

שהוא רחמן ומקבל בתשובה שלימה 

וזן מפרנס את כל הבריות, 

כך תהיו 

רחמנים זה על זה, לפרנס זה לזה 

ותאריכו פנים זה לזה בטובה".

(תנא דבי אליהו, פרק כ"ו.(

 






בס"ד


 

פרשת יתרו – כוחן של נשים – כה תאמר לבית יעקב

מאת: ציפורה בראבי

 


 

לאשה כוח מיוחד ואחריות בעצוב הבית. שכן, לנשים יכולות משלהן, כוחות משלהן שמגיעים דווקא מן המקומות העדינים שבנשמתן ובבינה היתרה בה ניחנו.
על כן, נשים הן אלו שתשמענה ראשונות על קבלת התורה,
הן שתדענה ראשונות על עשרת הדברות.
אחר כך הגברים.
כפי שכתוב: "מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה, יותר מבאיש"
(תלמוד בבלי, מסכת נידה מ"ה ב)

 

 

 

 

בטרם קבלת התורה על הר סיני, פנה הקדוש ברוך הוא למשה וציווה עליו להודיע על כך לעם ישראל: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" (שמות יט ג)

 

מובא ברש"י "לבית יעקב – אלו הנשים. תאמר להן בלשון רכה.

ותגיד לבני ישראל – אלו האנשים. עונשין ודקדוקין, דברים הקשים כגידין".

נשים שהן רגישות ומאוד פגיעות בקבלת דברים, יש לדבר אליהן ברכות.

גברים הינם חזקים וקשים יותר – יש לדבר אליהן בהקפדה.

"ולמה נשים תחילה? שהן מזדרזות במצוות" (שמות רבה כ"ח, ב)

עם ישראל יקבל תורה – ומי שישמע על כך לראשונה הן הנשים!

למה? כי הן מזדרזות במצוות.

הן מעשיות, הן קשובות ויש בהן בינה יתרה.

ובנוסף -  חינוך הילדים בידיהן.

 

 

 

עם ישראל עומד לפני המאורע החשוב בתולדותיו. עתיד הוא לקבל את התורה הקדושה במעמד הר סיני, את עשרת הדברות שיהפכו אותו לעם סגולה: "אם שמוע  תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והיתם לי סגולה מכל העמים...ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט ה-ו), והקדוש ברוך הוא אומר למשה: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל".

בית יעקב – אלו הנשים, בני ישראל – אלו האנשים.

כלומר – אמור על כך קודם לנשים.

ולמה נשים תחילה?

לפי שעליהן לחנך את הילדים הרכים לתורה.

ולא עוד אלא שגם נאמר (מהרש"א, סוטה) "לנשי ישראל תחילה משום "ותגד לבני ישראל" – לפי שעליהן להגיד זאת לבני ישראל..."

 

כי לא רק את הילדים יש לחנך לתורה ולמצוות.

אשה תוכל לומר גם לבעלה – לך למד תורה.

אם הוא לומד ב"ה, שילמד עוד.

 

ועל כך נאמר במדרש: "איזוהי אשה כשרה? העושה רצון בעלה" ומה משמע "עושה רצון בעלה"?

עושה לו רצון. מעצבת את רצונותיו ומעלה אותו במעלות הקדושה למקומות שאולי לא הכיר שהוא יכול. כלומר – עושה את רצונו לטוב, לעבודת הקדוש ברוך הוא.

כפי המאמר הידוע – "חפש את האשה" ( ("Cherchez la Femme". גם היהדות יודעת זאת.

 

לאשה כוח מיוחד בעצוב הבית. שכן, לנשים יכולות משלהן, כוחות משלהן שמגיעים דווקא מן המקומות העדינים שבנשמתן. ועל כך יש לה לאישה,  יכולת מיוחדת – לעשות – לעצב את  רצונו של בעלה.

 

וכך - האחריות על עיצוב בית כשר מוטלת על האישה. האישה שהיא עקרת הבית, המחנכת את ילדיהם ושומרת על בעלה ומכוונת אותו ללימוד תורה ולמידות טובות.

 

זהו ערכה המיוחד של האישה.

כוחה ולא חולשתה. חשיבותה ולא נחיתותה.

כי אישה היא הבית.

ועל הגבר להבין זאת, לדעת זאת ולהעריך זאת ולהיזהר מאוד בכבודה.

 

 

שנאמר "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין הברכה מצוייה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו" (בבא מציעא נט, ע"א)

 

ובתלמוד בבלי, בבא מציעא נ"ט א נאמר: "תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו – עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלם באהלך". (שָלֵם ושלום בו)

 

 

ורבי יוסי אמר: "מעולם לא קראתי לאשתי אשתי, אלא ביתי".


 

 


 
כי הכל זה הנפש