קרימינולוגיה יהודית - קרימינולוגיה על בסיס מקורות היהדות






הפירמידה 

הקרימינולוגיה היהודית היא תפיסה קרימינולוגית רוחנית כוללת אשר פותחה במסגרת מחקר עומק ראשוני. היא נובעת מן הפרדיגמה הרוחנית יהודית, ומסבירה את סוגיות הקרימינולוגיה השונות מנקודת מבטה של פרדיגמה זו בראי התיאורטי והיישומי. בכך הקרימינולוגיה היהודית יוצקת הגות ופרקטיקה יישומית לתחום הקרימינולוגיה מתכנים דתיים/רוחניים. תפיסה זו כוללת התייחסויות ייחודיות לתכלית האדם כתיקון, טבעו של האדם ונטיותיו, חופש הרצון, ענישה ושיקום המשקפים את תכלית האדם ותפיסות חיוביות המלוות את התפיסה כולה (Ronel & Ben Yair, 2017). את האמור כאן נסייג מעט בכך שהדברים שיובאו להלן יציגו בעיקר את שעלה מתפיסותיהם של מרואיינים וזכה לתהודה מקבילה במגוון מקורות היהדות.

מחד, התפיסה המתבטאת בקרימינולוגיה היהודית עומדת בפני עצמה בהנחות היסוד על העולם, האדם והתנהגותו ומייצגת גישה אמונית-יהודית למדעי החברה. אולם מאידך, עיקריה יוצגו כאן באופן שגם מערכת אמונות שונה יכולה להפיק מהם ידע. מודל הפירמידה שיוצג בהמשך מתבסס על הנחות היסוד של הקרימינולוגיה היהודית ומתאר את מסעו של האדם בעולם. על כן נציג תחילה הנחות אלו שיידונו בהמשך הדברים באמצעות מודל זה: (1) האדם נולד בחיסרון ועל כן כל מהות קיומו ותכלית בריאתו היא תיקון. (2) האדם טוב מטבעו ורוצה לעשות טוב. (3) נטייתו הראשונה והטבעית של האדם היא לרע. (4) לכל אדם נטיות אופי שונות הקשורות ליסוד הדומיננטי עמו נולד. (5) לכל אדם בחירה חופשית מוחלטת לעשות טוב או רע כשבחירה זו נעשית על ידי כח פרשני הקרוי הכח המדמה.

הפירמידה המוצגת להלן מבארת את הנחות היסוד של הקרימינולוגיה היהודית ומתארת את מסעו הרוחני של האדם בעולם. המודל מציע תנועה בו-זמנית אפשרית של האדם בשתי מערכות צירים. התנועה בציר הראשון האופקי היא מהאגוצנטרי אל האלטרצנטרי והיא מסמלת את מסעו של האדם למיקוד בזולת. התנועה בציר השני האנכי היא מהחומרי אל הרוחני ומדגישה את פנייתו של האדם לאלוהי, שמיוצג על ידי ערכים נשגבים ונעלים מהעולם החומרי. התנועה בציר השני תלויה במידת מה בתנועת האדם בציר הראשון שכן ככל שחורג הוא מהאגוצנטריות כך יכול הוא גם לפנות אל האלוהי. התנועה בשני הצירים מסמלת את יכולתו של האדם לברור את הטוב מן הרע באמצעות איזון ארבעה היסודות שהם נטיותיו המולדות של האדם ורתימתם אל הטוב. יש לומר כי תנועתו הרצויה של האדם היא אל האלטרצנטרי והרוחני וככל שעולה הוא שטח הפירמידה קטן סביבו ומסמל בכך את האיזון הנוצר בין היסודות.

ארבעה היסודות קיימים בכל אדם בהיררכיה ובעוצמה שונה ומשקפים את נטיותיו המולדות לטוב ולרע, על כן ניתן גם לסווג את סוג העבירה עם חוסר האיזון של היסוד התואם לה. למעשה כל בסיס הפירמידה בתוואי מסוים מתאר את נטיותיו של האדם, היסוד הדומיננטי של האדם נקבע לפי גודל שטח הבסיס המייצג את נטיותיו ואופיו בכל יסוד. כך לדוגמא אם יסוד האש הוא הדומיננטי בנטיותיו של האדם הוא יתפוס שטח גדול יותר המייצג את יסוד האש וכך הלאה בסדר היררכי. תהליך איזון היסודות מתבצע עם הפנייה אל מרכז הפירמידה וצמצום של האדם אל מרכזה. באופן זה ככל שהאדם נע בשני הצירים ומתקדם אל פסגת הפירמידה שטח מצטמצם ובכך מסמל את האיזון המתרחש. חוסר האיזון מתבטא בהתבצרות או התפשטות של האדם על שטח הבסיס אל היקפה של הפירמידה. יש לומר כי חוסר האיזון של האדם מתבטא תחילה ביסוד דומיננטי אחד, אך בהמשך החיים עלול להשתנות בהתאם לתנועתו בפירמידה דהיינו נסיבות חייו.

את הפירוט על היסודות אציג לפי שעלה מדברי המשתתפים במחקר ובשילוב דבריו של ר' חיים ויטאל (מהרח"ו) (תש"ס) בספרו "שערי קדושה" (ראה: חלק א, שער ב-ג). יסוד האש הקל מכולם, קשור לגאווה וממנו נמשכים הכעס, הקפדנות, הכוח והשררה ועל כן ייתכן כי משויך לעבירות אקספרסיביות. יסוד הרוח ממנו נמשכים השקרים, דברי החנופה ולשון הרע ייתכן שקשור לעבירות מרמה וכל היוצא בזאת. יסוד המים הוא תאוות התענוגים וממנו נמשכים הקנאה באחר והנטייה לחמוד את ששייך לאחר, מה שנדמה כשייך לעבירות מין וגניבה. יסוד העפר הוא הכבד מכולם וממנו נמשכת העצלות והעצבות הנובעים מתפיסתו של האדם כי לא השיג את מבוקשו בעולם החומרי והוא הקשור להתנהגויות של הרס עצמי הכוללות התמכרויות. סיווג זה יכול להיות משמעותי להערכת כוחותיו של האדם מחד, ומאידך להערכת נטיותיו להתנהגות עבריינית. על פי תפיסה זו יהיה ניתן להעריך את כוחותיהם החיוביים של עוברי חוק על פי העבירה שביצעו ולהעצים אותם.

במסעו של האדם בפירמידה נתונה לו בחירה חופשית מוחלטת המקבלת ביטוי במה שנתפס כ"כוח המדמה" - חלק מהכרתו של האדם, המצוי בשכלו, מתכתב עם רגשותיו ומעבד את הרשמים שמקבל מן הסביבה בחושיו (ראה: קאנט, 2013; ר' משה בן מימון (רמב"ם), תש"ך, חלק ב, יב; Wolfson, 1996). הכוח המדמה קובע את תנועתו של האדם באמצעות הפרשנות שהוא נותן לסביבה, וזו למעשה משקפת את הבחירה החופשית. כותב על כך ר' עובדיה ב"ר יעקב ספורנו (ספורנו), (תשס"ב) שעוסק בכח המדמה ומתארו כצינור המחבר את האדם אל מחשבותיו ומעשיו בעולם החומר: "...הכח המתאוה עם דמיוני התענוגים המובילים אליו הם מצוים לכחות הגשמיות הפועלות, ומחטיאים כונת ורצון האל יתברך, כשלא יתקומם עליהם הכח השכלי וימחה בהם" (על בראשית, ג, א). הכח המדמה חשוב לאדם ויכול להוות עבורו כלי שרת גם בידי היצר הטוב או השכל, בעזרתו יכול האדם להתחבר למקורו העליון, לאל ולרוחני (ראה: המהרח"ו, תש"ס, חלק ג, שער ה). על פי תפיסה זו לאדם עומדת יכולת לבחירה חופשית מוחלטת, אולם בסיוג קל, היות והוא נולד בעיקר עם יצרו הרע והיצר הטוב מתגלה בשלמותו בגיל ההתבגרות (ראה: אבות דרבי נתן, תשכ"ז, נוסחא א, טז, פס' 4; ר' שניאור זלמן מלאדי (האדמו"ר הזקן), תשס"ג, אורח חיים, מהדורא תניינא, סימן ד, סעיף ב). משום כך, ככל שהאדם מתבגר יכולת בחירה זו מתרחבת וגדלה לכיוון הטוב עד לאיזון המלא ולבחירה חופשית מוחלטת.

באופן כללי, ניתן ללמוד ממודל זה כי עבריינות מתרחשת עקב שלושה מקרים הקשורים זה לזה: חוסר איזון של היסודות, התבססות של האדם באגוצנטרי, והתבססותו בחומרי. לאור דברים אלו, על השיקום לכוון את האדם לנוע לפסגת הפירמידה באמצעות שלוש מטרות שיש לשאוף להשיגן במקביל: (1) איזון היסודות, דהיינו צמצום עודפים ביסוד מסוים על ידי פנייתו של האדם אל מרכז הפירמידה באמצעות התבוננות ועבודת המידות; (2) תנועה בציר הראשון אל האלטרצנטרי, דהיינו, חיבור לנתינה לזולת על ידי התנדבות ועשייה חברתית; (3) תנועת האדם למעלה אל הרוחני כשזו מתחזקת ככל שהאדם נע במקביל אל המרכז האלטרצנטרי. מודל הפירמידה תורם להבנת האדם את טבעו וייעודו, לביסוס משמעות חייו, הבנת המעשה הרע, למציאת טעם למעשיו הטובים ולתיקון מעשיו הרעים. המודל תורם גם לעוסקים במלאכת השיקום, כל מסקנה הנובעת ממנו מכוונת לתיקונו של האדם ולהשלמת מסעו הרוחני. נרחיב להלן את מקצת ההנחות שעלו במחקר, לפיהן נבנתה הפירמידה.




חינוך ילדים לפי הפירמידה

קצת על חינוך ילדים לפי הפירמידה: הגורמים להתנהגות לא נורמטיבית המשתלבים עם מודל הפירמידה, מלמדים על מספר דגשים חשובים בחינוך ילדים, שכן לפי הקרימינולוגיה היהודית, יצרו הטוב של האדם מתגלה בשלמותו רק בגיל ההתבגרות ולכן כמה דגשים: (1) יש להקנות חשיבות רבה ללימוד מוסר ותיקון המידות כבר בגיל צעיר בבית ובבית הספר כחלק מתכנית הלימודים. (2) חינוך הילדים למיקוד בזולת על ידי נתינה לאחר היא קריטית ומקדמת תנועתם אל האלטרצנטרי ורתימת כוחותיהם אל הטוב. (3) יש להעצים את פנייתם של ילדים אל הרוחני ואל ערכים נשגבים ונעלים, תוך מזעור חשיבות הנושאים החומרים בחייהם, דבר שהופך קשה יותר עקב המודרניזציה. (4) יש לעודד תהליכים רפלקטיביים שיכולים לתרום להבנת היכולות השונות הטמונות בכל ילד ולמימושן, זאת על פי היסוד הדומיננטי בכל ילד ומכאן החשיבות לחנך כל ילד על פי דרכו.

בניית אתרים למגזר הדתי