בס"ד

מנהגי אבילות בספירת העומר  (שו"ע או"ח סי' תצ"ג)

1. נהגו שלא לישא נשים ולא להסתפר בימי ספירת העומר, בתקופה מסויימת, כפי שנפרט להלן.

הסיבה לכך, מות עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא בתקופה זו על שלא נהגו כבוד זה בזה (על פי הגמרא ביבמות סב:). אמנם מותר לארס או להשתדך בימי הספירה, ואף לעשות סעודה. אך לא ישמיע שירים או מוזיקה מכלי זמר בכל צורה שהיא ולא ירקדו, אך מותר לשיר בפה בלבד. ובסעודת מצוה החלה בימים אלו, מותר להשמיע שירים ומוסיקה מכלי נגינה, כדלקמן.

2. הפוסקים הוסיפו, שגילוח הוא בכלל תספורת, גם למי שרגיל להתגלח יום יום. אמנם במקרה של צורך גדול התירו חלק מהפוסקים להתגלח ביום שישי לכבוד שבת. כגון מי שמחוסר עבודה ויש לו ראיון עבודה, ויש חשש סביר שלא יתקבל לעבודה עם זיפי זקן – יכול להתגלח ביום שישי או אף ביום חול רגיל במקום צורך גדול כנ"ל וכיו"ב.

3. לגבי אשה, לספרדים ובני עדות המזרח מותר לה להסתפר, ולמנהג האשכנזים – אסור לה להסתפר חוץ מהשיער שיוצא מהכיסוי ראש (הצדעיים) או שגורם לה גנאי גדול. לגבי רווקה, אין היתר אלא אם כן מיועדת לשידוך וגנאי לה בשיער ארוך או מפוזר וזה מקשה על השידוך.

4. לגבי ילדים קטנים, אם הגיעו לגיל חינוך (שש-שבע) – אין לספרם, ואם לא הגיעו לגיל חינוך ויש      

     צורך –  מותר לספרם. ויש שמתירים לספר קטנים לפני בר מצוה גם אם הגיעו לגיל חינוך.

5. אם יש ברית מילה או בר מצוה – מותר לבעלי הברית (אבי הבן, המוהל והסנדק) ולחתן הבר מצווה להסתפר לכבוד המצוה באותו יום (רמ"א שם סע' ב'. חזו"ע שם עמ' רסד).

6. לכבוד יום העצמאות, מתירים הרבה פוסקים להתגלח ולהסתפר כשצריך (מותר סמוך לשקיעה).

7. לגבי התקופה האסורה בספירת העומר, השיטה המקובלת, שמפסח עד ל"ג בעומר הוא בכלל האיסור לאשכנזים, ועד ל"ד לעומר לספרדים. וההיתר להסתפר או להתחתן מתחיל מהיום ולא מהלילה. לכן, לאשכנזים אין להסתפר או להתגלח או להתחתן בליל ל"ג בעומר אלא ביום ל"ג בעומר לאחר הנץ החמה. ולספרדים – מיום ל"ד בעומר בבוקר. ובמקום הצורך מותר גם בלילה. לאחר תקופה זו – הכל מותר. אמנם נהגו האשכנזים בארץ ישראל שלא להתחתן גם לאחר ל"ג בעומר עד ר"ח סיון. כלומר, רק מליל ר"ח סיון והלאה (סידור פסח כהלכתו ח"ב, עמ' קסז). ולספרדים מותר הכל לאחר ל"ד בעומר (שם, ובחזו"ע הל' יום טוב עמ' רנד).

8. למנהג האר"י והמקובלים, אין להסתפר בכל ימי הספירה עד ערב חג שבועות (למעט תספורת הקטנים שהגיעו לגיל שלוש ועושים להם "חלקה" – אור לציון ח"ג פי"ז, ו', ובהערה שם).

9. אם חל ל"ג בעומר ביום שישי – מותר להסתפר ולהתגלח ביום זה לכבוד השבת – בין לאשכנזים ובין לספרדים (שו"ע שם סע' ב'). ואם חל ל"ג בעומר ביום א' – מותר לאשכנזים בלבד להסתפר ולהתגלח ביום שישי לכבוד השבת (רמ"א שם סע' ב'). וכן אם ר"ח אייר חל בשבת מותר לאשכנזים להסתפר ולהתגלח ביום שישי לכבוד השמחה הכפולה – ר"ח ושבת (מ"ב סק"ה).

10. מותר לספרדי להשתתף בחתונה של אשכנזי שנערכת בל"ג בעומר, וכן מותר לאשכנזי להשתתף בחתונה של ספרדי לאחר ל"ג בעומר (דלא גרע מסעודת מצוה שהתירו לעשות בספירת העומר גם בליווי של כלי זמר).

11. שמיעת מוזיקה ושירים מכלי זמר או מהקלטה או רדיו – אסורה בתקופה זו, אא"כ מדובר בסעודת מצווה, כגון: ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה (ביום שנעשה בר מצווה או אם דורש), סיום מסכת והכנסת ספר תורה. אבל שירה בפה מותרת, כמו ביום הולדת או בכל אירוע אחר.

12. וכן מוזיקה או שירים עצובים, כמו ביום הזיכרון לשואה או לחללי מערכות ישראל – מותר. ויש מתירים מוזיקה שנועדה להרגעה, כגון בזמן נהיגה או בעת טיפול רפואי מורכב וכד'.

13. מוזיקה בגני ילדים שיש בה שיקול חינוכי, כולל בימי הולדת – מותרת. ימי הולדת עם מוזיקה לילדים בגיל חינוך - יש לדחות לזמן המותר. בלי מוזיקה, רק שירים בפה – מותר לכתחילה.

14. אדם העובד במוזיקה, כגון נגן, תקליטן, מורה לנגינה או מוזיקה, יש לחלק בין האדם המנגן למי ששומע ממנו. מבחינת המנגן, אם זה מקצועו ואינו נהנה מעצם המוזיקה – מותר, במיוחד אם ייגרם לו נזק כספי או מניעת רווח משמעותי במצב כלכלי קשה. מבחינת השומעים, לכאורה, אסור לו להכשילם באיסור שמיעת מוזיקה בימים אלו. אלא אם כן מדובר בגויים או במקום שהתירו, כגון סעודות מצווה וכיו"ב. בכל אופן, ללמוד נגינה בימים אלו , אם אינו מתכוון להנאה רק ללימוד – ניתן להתיר.

15. לגבי ברכת שהחיינו, לא מצינו מנהג מפורש לאיסור כמו שמצאנו בימי בין המיצרים (שו"ע סי' תקנ"א סע' י"ז). ולכן יש להתיר לברכה בימי הספירה, הן על פרי חדש או על בגד חדש או כלי חדש וכד'. וכן מותר לקנות לכתחילה בגדים או כלים חדשים וכ"ש פרי חדש (אור לציון ח"ג עמ' קפד סע' ב' ובהערה שם. וע' במ"ב סי' תצ"ג סק"ב, שמשמע קצת שזה בדיעבד, כשקנה בגדים או פירות, וכן הבין בדעתו בספר סידור פסח כהלכתו ח"ב עמ' קעו הערה 57, וכן פסק שם להלכה, עמ' קעה סע' י"ז). ויש שכתבו לחלק בין בגד חדש לפרי חדש. שפרי חדש מותר לקנות ולברך לכתחילה, ובגד, ראוי להדר ממידת חסידות לחדש בשבת בלבד כשיש צורך בדבר. ורק אם יש בר מצווה או ברית מילה ניתן לקנות ולברך לכתחילה ביום רגיל לצורך האירוע (חזו"ע שם עמ' רנט סע' ל"ד). למעשה, ניתן להתיר גם לכתחילה בכל גווני (כשצריך כמובן), והרוצה להחמיר כנ"ל יחמיר לעצמו ולא יורה כן לאחרים.

16. מי שנזדמן לו לעבור לדירה חדשה בימי הספירה מותר לו  להכנס ולדור בתוכה. וכן רשאי לסייד ולצבוע הדירה ולעשות שיפוצים אחרים בטרם יעבור לשם או אם כבר גר. ויכול לעשות סעודה של חנוכת הבית ויאמר דברי תורה והלימוד של חנוכת הבית שאז זה נחשב סעודת מצוה (חזו"ע עמ' רסט-רעא סע' מ'). ומותר גם לשיר בפה, אך לא בכלי זמר (שם הערה נ"ח).

עשיית מלאכה בימי הספירה

א.   נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת משקיעת החמה ואילך (שו"ע סי' תצ"ג  סע' ד').

      ויש שכתבו שגם אנשים אסורים במלאכה מצד המנהג (מ"ב שם סקי"ט. וע' בחזו"ע עמ' ערב הערה      

      נ"ט שהביא מח' הכנסת הגדולה ושו"ת בית דוד בעניין המנהג באנשים).

ב.    וכתבו הפוסקים שני טעמים בדבר: א. תלמידי רבי עקיבא שמתו נקברו לאחר השקיעה והיו העם     

      בטלים ממלאכה. ב. כיון שזה זמן ספירת העומר שנקרא בתורה – "שבע שבתות", מלשון שבות.   

      דהיינו, בזמן הספירה יש לשבות ממלאכה. ולפי טעם זה, אחר הספירה מותר במלאכה.

      למעשה, יש שכתבו, שהאיסור הוא עד אחר הספירה (חזו"ע עמ' רעא סע' מ"א). ויש שכתבו,  

      שהאיסור הוא עד חצי שעה אחרי השקיעה (אור לציון ח"ג עמ' קפו, ז'). ויש נשים שלא נהגו באיסור

      מלאכה כלל ואין למחות בידם במקום שלא נהגו באיסור מלאכה (חזו"ע שם).

ג.    בגדר איסור מלאכה, כתבו הפוסקים שמדובר במלאכות ארוכות, כגון: תפירה וסריגה, כביסה,  

     צביעה וכיו"ב, אבל בישול, כתיבה, הדלקת אור, נסיעה ברכב וכיו"ב אין מנהג לאסור (חזו"ע שם.  

     סידור פסח כהלכתו ח"ב עמ' קעז סע' י"ט, ובהערה 63).

ד.  אשה שמתפרנסת מתפירה וסריגה אינה צריכה להחמיר בזה (חזו"ע שם עמ' ערב).   

ה.  כיום, לא נהגו להחמיר באיסור מלאכה, אך ראוי וטוב להימנע ממלאכה לפחות בזמן הספירה, היינו,      

    מהשקיעה, עד לאחר תפילת ערבית (ראוי להמתין עד אחרי חצי שעה מצאת הכוכבים).  

ו.   מותר ללכת לים ולבריכה בימים אלו, בהתאם לכללי הצניעות, כמובן.